מאת עו"ד אהוד פלג
פורסם גם במהדורת 30.8.2020 של מעריב ובאתר מעריב.
עכשיו זה רשמי: כנסת ישראל הצביעה אי אמון בציבור הישראלי ונמנעה מלהתחייב לשרת אותו בהגינות. כמה זמן נדרש לאזרח ממוצע לענות על השאלה: האם אתה מוכן להתחייב לנהוג בהגינות? כל תשובה שארוכה משניה אחת היא בלתי קבילה; על אחת כמה וכמה אם אתה נציג ציבור או משרת ציבור. למרות זאת, לחברי הכנסת, מתברר, אין זמן ואין ראש להתחייב לשרת את הציבור בהגינות. כך עולה מתוצאות סקר מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה בראשותם של פרופ' אבי דגני וד"ר רינה דגני שבוצע עבור "מעריב" באמצע אוגוסט 2020. הסקר נערך בהקשר של הצעת חוק שיזם המרכז לקידום ההגינות בישראל, לתיקון נוסח הצהרת האמונים של חברי כנסת ושרים, באופן שתיכלל בהם גם ההתחייבות למלא בהגינות את שליחותם ותפקידם. "הגינות" מוגדרת בהצעה כהתייחסות לזולת בכבוד, ביושר ובהתחשבות. כל כך פשוט, כל כך בסיסי.
הצעת החוק קובעת עוד כי הצהרת האמונים תיחתם על ידי המצהיר ותיתלה במקום בולט בלשכתו, כמעין תזכורת תמידית למטרה ולתכלית של השירות בתפקיד החשוב הזה. מחקרים של פרופסור דן אריאלי, מומחה עולמי וידוע להתנהגות אנושית ולקבלת החלטות, מוכיחים כי תזכורות והתחייבויות מוסריות כגון אלה הן כלי בעל ערך משמעותי בהעלאת רמת ההגינות של התנהגות אנושית.
בדברי ההסבר של הצעת החוק מצוין עוד כי תזכורות מוסריות נהוגות גם ביהדות וגם באיסלאם. כך לדוגמה בתפילת "שמע", התפילה הקדושה ביותר ביהדות, לא מסתפקים בהצגת עיקרי האמונה כמצוות התורה, אלא מוסיפים "ושיננתם לבניך ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך; וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך" (דברים פרק ו פסוקים ד-ט).
באיסלאם נהוג השימוש במסבחה, מחרוזת תפילה המסייעת למוסלמי המאמין לבצע את מצוות "תסביך" - אמירת כל שמותיו של אללה בזה אחר זה - תוך שהוא מעביר את המחרוזת בין אצבעותיו.
היהדות והאיסלאם לא ראו פחיתות כבוד בקביעת תזכורות מוסריות, אבל מה שטוב לאלוהים, לא מספיק ראוי כנראה לחברי הכנסת שלנו: מהסקר עולה כי רק 12 חברי כנסת תמכו בהצעת החוק, 3 התנגדו,34 בחרו שלא להשיב, כלומר לא נקטו עמדה בעד או נגד הצעת החוק, ומ- 71 חברי כנסת אפילו לא התקבל מענה.
פרופסור אסא כשר, מומחה לפילוסופיה של המוסר וחבר המועצה הציבורית של המרכז לקידום ההגינות, רואה בתוצאות לפחות נימה של התנערות מן החובה לשרת את טובת הכלל, לכבד את האדם באשר הוא אדם ולנהוג על פי עקרונות המוסר והאתיקה. ההתנהגות הזאת, לדברי פרופסור כשר, מביישת את הכנסת ומרחיקה אותה עוד יותר מאמון האזרחים.
שום אדם בישראל לא מתקבל לעבודה כלשהי בלא עמידה בתנאי סף. הגינות היא דרישת הסף לשירות הציבורי בישראל, ולפי ממצאי הסקר חברי הכנסת לא עמדו בה. המספר הגדול של הנמנעים מלהשיב מצביע על כך שגם אין להם בושה. לציבור, לעומת זאת, נגרמת בושה גדולה מהתנהגותם של חברי הכנסת שלו.
האם זו הדמוקרטיה במיטבה? הרי יש כאן הפרה בוטה של החוזה הלא כתוב שבין בוחר לנבחריו, חוזה שהוא נשמת אפה של השיטה הדמוקרטית והסיבה שבגללה, למרות כל הקשיים והמחירים, אנחנו עדיין רואים בדמוקרטיה את שיטת המשטר העדיפה על פני החלופות. עם דוגמה אישית שכזו, מה בכלל הסמכות המוסרית של חברי כנסת אלה לכפות עלינו בחוקים דרכי התנהגות מחייבות?
הנורמה הבסיסית להתנהלות תקינה לצורך חיים בצוותא במדינה אחת, חסרה במקומותינו. שוחד ומרמה? אונס קבוצתי? עוקץ הקשישים? כל אלה הם לצערנו הסימפטומים של הבעיה המרכזית שלנו: היעדר הגינות – כבוד, יושר והתחשבות בהתייחסות לזולת.
בחירות צריך עכשיו? מהפכת הגינות דרושה עכשיו!
המרכז לקידום ההגינות בישראל נערך להוביל את המהלך החברתי שימצב את ערך ההגינות כנורמה מנחה ומחייבת להתנהגות במרחב הציבורי.
צו 8 האזרחי היום הוא להצטרף אליו למהלך, כדי לחולל את השינוי שכל כך דרוש לנו, אם חשוב לנו לקבל בחזרה את המדינה שכולנו רוצים.